אם הייתם צריכים להמר, או לאלה שלא מהמרים, פשוט לנחש אם המאמר הזה שאתם קוראים עכשיו נכתב באמצעות AI, הייתם מחדדים עכשיו את החושים, מנסים להתרכז בטקסט, בחזרתיות, בדפוסים הקבועים האלה של הבינה המלאכותית שכל הזמן חוזרים על עצמם, נכון?

אבל חסר משהו במשוואה. שתוכלו להיות בטוחים, זה ההיכרות איתי. אולי אני ממש שנון בכתיבה, אולי אני ממש לא משהו בקריאטיביות. זה הנעלם שחסר לכם בשביל לקבל החלטה ולקבוע נחרצות "נו בטח, ברור שזה AI". אז דעו לכם שאתם קצת צבועים. כן, צבועים.

כי מי לא באמת משתמש היום בבינה מלאכותית כדי לשפר את עצמו? יש מסביבי בעלי עסקים, עורכי דין, נותני שירות למיניהם, שהבינה המלאכותית פתאום שידרגה אותם פלאים. הם כבר לא ממש צריכים להתאמץ, והופ, הם מקבלים מאמר מושקע שנראה כמו שמינימום האנטר ס. תומפסון ישב ושקע לתוכו. ודווקא אותם אלה שכל היום מחטטים בתוך המודלי שפה, קופצים ומכריזים שנמאס להם כבר מכל ה-AI הזה: "נו, רואים שזה AI, לא יכול לסבול את זה".

ובואו נדבר רגע על "רואים שזה AI". מה שאתם מזהים זה רק האיכות הנמוכה: הטקסט שהודבק כמו שהוא, בלי עין, בלי יד, בלי אדם. את הטקסט שה-AI עזר בו ובן אדם עבר עליו, חידד אותו והוציא ממנו את הקלישאות, אתם לא תזהו אף פעם. פשוט כי לא תדעו שיש מה לזהות. אז כשאתם מתגאים ב"אני תמיד מרגיש", תזכרו שאתם בודקים את עצמכם רק על המקרים הקלים.

אז אני בא להודיע לכם שזה לא הולך להשתנות. נהפוך הוא, זה יחמיר. בקטע טוב? לא יודע, זה פשוט יקרה אם נרצה או לא. אבל כל הטכנולוגיה והיכולות חיזוי של מודלי שפה, המרחב הסמנטי ושאר הקשקושים, אף פעם לא יחליפו אסטרטגיה אנושית, אפיון מדויק עבור פרסונה ייחודית. הם לא יחליפו את השירות האמיתי שתקבלו, אבל הם בטוח יעזרו למי שעד היום לא ידע איך להתבטא, מי שלא ידע איך לעשות דברים קצת יותר מתוחכמים, להעז קצת יותר.

ותשאלו, מה זה "להעז"? זה פשוט. פעם, מי שלא ידע לנסח הצעת מחיר שנשמעת מקצועית, שלח משהו חסר ביטחון והפסיק לנסות. היום הוא מקבל מילים, מבנה וכיוון, ופתאום הוא מרשה לעצמו להציע, לפרסם, להשמיע קול. בעיניי זו לא רמאות, זו דמוקרטיזציה של היכולת להישמע טוב.

אבל זאת גם העליה וקוץ בה. מספיק שניתן למי שמעולם לא חווה מודל שפה איכותי איזה מנוע של פייבל להתנסות בו, והוא ירגיש שזהו, הוא כבש את העולם. עכשיו הוא מומחה AI והוא כבר יכול ללמד את כל מי שמסביבו הכל על הכל.

ואם אתם שואלים אותי, זו בדיוק הנקודה. הכלי הוא לא הבעיה, והוא גם לא הפתרון. תנו לשני אנשים אותו מודל ואותה שורת פרומפט, ותקבלו שני עולמות. אחד יודע מה הוא רוצה להגיד, למי, ולמה, והשני יודע רק ש"צריך משהו לפוסט". ההבדל ביניהם הוא לא הטכנולוגיה, הוא החשיבה שלפני שמקלידים. מי שמגיע בלי כיוון מקבל טקסט חלק, נקי ומושלם, שאף אחד לא יזכור שנייה אחרי שקרא אותו.

אני תמיד אמרתי עוד כשיצא מודל השפה הראשון, שהטכנולוגיה לא שווה כלום בלי אפיון, אסטרטגיה וקריאטיביות אנושית. אז ראיתם אתר שנראה כמו שה-AI יצר אותו, מה זה אומר? שהמסר באתר לא יהיה מדויק? בהחלט לא בהכרח. השאלה היא לא "מי הקליד", השאלה היא "מי עומד מאחורי זה". יש מישהו שקרא, תיקן, פסל, והחליט שהוא מוכן לחתום על זה בשמו? או שזה פשוט יצא מהמכונה ועלה לאוויר?

כי האחריות, חברים, היא החלק האנושי האחרון שלא ניתן להאציל. מודל לא יתבייש אם טעה, לא יתנצל בפני לקוח, ולא יענה לטלפון בשתיים בלילה כשמשהו השתבש. אתם כן. ולכן, מי שמשתמש ב-AI ועומד מאחורי התוצאה, עושה עבודה לגיטימית לחלוטין. ומי שמסתתר מאחוריו, גם בלי AI, היה מסתתר מאחורי משהו אחר.

מי שעוסק שנים בקריאייטיב, אסטרטגיה ואפיון מדויק של תהליכים יודע שזה לא חדש. כשהגיעו הסינתיסייזרים, אמרו שזה יהרוג את המוזיקאים. כשהגיעה הפוטושופ, אמרו שזה סוף הצילום. בסוף, מי ששרד לא היה מי שהתנגד לכלי, ולא מי שהסתמך עליו בעיניים עצומות, אלא מי שידע למה הוא משתמש בו ומה הוא לא מוכן לוותר עליו.

אנחנו בעולם חדש, עולם של כאן ועכשיו, וזה לא יעלם מכאן. גם המגע האנושי שיכוון את המכונה כנראה לא יעלם כל כך מהר. ואם אתם שואלים איך משתמשים בזה נכון, הנה שלושה כללים קצרים:

קודם כל, אל תתחילו מהמכונה, תתחילו מהמסר. תדעו מה אתם רוצים להגיד לפני שאתם מבקשים ממנה לנסח.

שנית, תנו לה את הקול שלכם. הדביקו דוגמאות מהכתיבה שלכם, ספרו לה איך אתם מדברים, ותקבלו משהו שנשמע כמוכם ולא כמו כולם.

ושלישית, אל תפרסמו בלי לקרוא. מה שאתם לא הייתם אומרים בקול, אל תשאירו כתוב.

הגעתם עד לכאן? וואו, שאפו. נו, אז AI כתב את המאמר או עבדכם הנאמן? מה אתם חושבים? כתבו לי. ואם טעיתם, אל תדאגו, זה בסדר. זה בדיוק מה שהמאמר הזה בא להגיד: כבר לא ממש משנה, כל עוד יש בן אדם אמיתי שעומד מאחורי המילים.

האם תרצה גם גרסה קצרה ללינקדאין?

הנה כמעט הפלתי אתכם אתם בטח חושבים שהעתקתי את המאמר בלי לקרוא את ההמלצות בסוף.